פענוח בדיקת הכימיה של הדם

בס"ד

 ד"ר דנה פלורנטין,
מומחית לרפואת משפחה בכללית

 

פענוח בדיקת הכימיה של הדם

בדיקת כימיה של הדם מתייחסת ל־27 מרכיבים שונים. ניתן לזהות בעזרתה
מגוון מחלות ובהן סוכרת ובעיות בתפקודי כבד וכליה

 

 

באמצעות בדיקת כימיה של
הדם מקבלים מידע על המרכיבים הכימיים בנוזל הדם – ומכאן שם הבדיקה. הבדיקה נותנת
תמונת מצב בנוגע לשיעור המרכיבים השונים בדם – סוכר, מלחים ושומנים. הבדיקה נותנת
גם תמונת מצב ומידע על תפקודי הכבד והכליות.

האם צריך להיות בצום לפני הבדיקה?

כן. לפני הבדיקה יש
להיות בצום 12 שעות.

קיבלת הפניה לבדיקת כימיה

1.  בדיקת סוכר (גלוקוז (Glucose

הבדיקה מלמדת אותנו מהו
ריכוז הסוכר (גלוקוז) בדם. הסוכר הוא מקור האנרגיה המיידי
לתאי הגוף.

מתי מומלץ לבצע בדיקת סוכר?
לצורך אבחון סוכרת למעקב אחר יעילות הטיפול בסוכרת, ומעקב אחר רמת
הסוכר. הבדיקה מיועדת גם לאנשים הנוטלים תרופות שעלולות להגביר את רמת הסוכר,
כמו קורטיקוסטרואידים.

הבדיקה מומלצת כבדיקת דם שגרתית לאנשים שיש במשפחתם הקרובה חולי
סוכרת ולאנשים עם ריבוי גורמי סיכון למחלת לב, כגון השמנה ועישון.

מהם ערכי הנורמה?
עד 100 מיליגרם לדיציליטר – בצום של שמונה שעות.
עד 200 מיליגרם לדיציליטר – שעתיים לאחר האוכל או בבדיקה אקראית ללא צום.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים מהנורמה
מצביעים על היפוגליקמיה,
שיכולה לנבוע מצום
ממושך או מתרופות לסוכרת, או במקרים נדירים מגידולים המפרישים אינסולין.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים של גלוקוז
הגבוהים מ־100 ונמוכים מ־126 מלמדים על הפרעה ברמת הסוכר בצום
(IFG – impaired fasting glucose).
ערכים של גלוקוז
הגבוהים מ־126 מצביעים על סוכרת, אך יש צורך בבדיקה נוספת על־מנת
לאמת את האבחנה.

2. בדיקת 'שיינן'  – Urea

שיינן (אוראה) הוא
התוצר הסופי של חילוף החומרים של חלבון בגוף. שיינן נוצר בכבד מאמוניה ומופרש על
ידי הכליות. רמת השיינן מייצגת את כמות החלבון שהאדם
צורך ואת הפרשתו דרך הכליות.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר יש חשד לבעיות
בכליה או להתייבשות.

מהם ערכי הנורמה?
43-17 מיליגרם לדציליטר.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים מהנורמה
יכולים להופיע כתוצאה מתת־תזונה,
דיאטה דלת חלבון, מחלות
כבד, או לאחר שתייה של נוזלים בכמות רבה.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה
יכולים להופיע במחלות כליה, כתוצאה מהתייבשות, בדיאטה עתירת
חלבונים וכתוצאה משימוש בתרופות מסוימות.

 

3.  בדיקת חנקן בשיינן
– BUN, BLood Urea Nitrogen

הרמה בדם של החנקן
שמקורו באוריאה (שיינן). זהו תוצר לוואי של פירוק חלבון, ותפקיד הכליות לסננו
ולהפרישו מהגוף. כאשר תפקוד הכליות יורד, רמת BUN בדם עולה.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
בחשד לבעיות בכליה או
להתייבשות.

מהם ערכי הנורמה?
40-20 
מיליגרם לדיציליטר.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים מהנורמה
יכולים להופיע במצבים של תת־תזונה, בדיאטה דלת חלבון,
במחלות כבד, או לאחר שתיית נוזלים בכמות רבה.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה
יכולים להופיע במחלות כליה, כתוצאה מהתייבשות, בדיאטה עתירת חלבונים, וכתוצאה
משימוש בתרופות מסוימות.

 

4. בדיקת קריאטינין  – Creatinine

קריאטינין הוא החומר שנוצר מפירוק מסת השריר במסגרת חילוף החומרים, כאשר
חומר הקרוי קריאטין נהפך לקריאטינין ומופרש דרך הכליות.
הקריאטינין הוא פסולת שהגוף אינו משתמש בה.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר יש חשד לבעיות
תפקוד של הכליה. הבדיקה הזאת רגישה יותר לגילוי כשל כלייתי מבדיקת אוראה
ובדיקת BUN.

מהם ערכי הנורמה?
1.2-0.6 מיליגרם לדיציליטר.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
רמה נמוכה של קריאטינין מאפיינת מחלות שריר מסוימות. תוצאה נמוכה עשויה
להתקבל גם במצבים של מסת שריר נמוכה מאוד ובמצבים של תת־תזונה.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
קריאטינין גבוה מצביע לרוב על תפקוד כלייתי לקוי. הוא
יכול לעלות גם במקרים של התייבשות או כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות הניתנות לטיפול בלחץ דם גבוה.

 

5. בדיקת נתרן  – Sodium

הבדיקה מלמדת אותנו מהו
אחוז הנתרן בדם. נתרן הוא היון החיובי העיקרי בנוזל שמחוץ לתאים. ריכוז היון בדם
נובע מהמשקאות והאוכל שאנו צורכים מצד אחד, ומהפרשת הכליות את הנתרן מצד שני.
ריכוז הנתרן בדם מושפע מגורמים רבים ובהם: ההורמון אלדוסטרון
אשר גורם להפחתת ריכוז הנתרן בשתן, והורמון נוסף הקרוי ANP.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
ערכים לא תקינים של
נתרן עלולים להביא להתייבשות, לסחרחורות ולשינוי במצב ההכרה. תופעות כאלה מצריכות
בדיקה כדי לברר את רמת הנתרן בדם. הבדיקה מומלצת גם במעקב אחר אנשים שעלולים לסבול
משינויים ברמות המלחים בדם, למשל: מטופלים בתרופות להורדת לחץ הדם וחולים במחלות
כליה.

מהם ערכי הנורמה?
145-135.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים מהנורמה,
בצירוף כמות נמוכה של הנוזלים בגוף, עלולים להצביע על התייבשות, שימוש יתר בתרופות
משתנות, שלשולים או הקאות.

ערכים נמוכים מהנורמה, בצירוף כמות תקינה של הנוזלים בגוף, עלולים
להצביע על מצבים רפואיים של חוסר איזון הורמונלי, כמו תת־פעילות של בלוטת התריס, הפרשה מוגברת של הורמון הקרוי
ADH או חוסר בהפרשת ההורמון
אלדוסטרון.

ערכים נמוכים מהנורמה בצירוף כמות גבוהה של הנוזלים בגוף עלולים
להצביע על אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות או אי ספיקת כבד.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה,
בצירוף כמות נמוכה של הנוזלים בגוף, עלולים לאפיין כוויות, שלשולים, שימוש יתר
בתרופות משתנות (לא מסוג תיאזידים).

ערכים גבוהים מהנורמה,
בצירוף כמות תקינה של הנוזלים בגוף, עלולים להצביע על מצב רפואי הקרוי תפלת השתן
או בלועזיתDiabetes insipidus  ובו חסרה הפרשה של ההורמון  .ADH

ערכים גבוהים מהנורמה,
בצירוף כמות גבוהה של הנוזלים בגוף, יכולים להצביע על חוסר איזון הורמונלי, כמו
הפרשת יתר של ההורמון קורטיזול (תסמונת קושינג) או הפרשת יתר של ההורמון אלדוסטרון.

6. בדיקת אשלגן  – Potassium

הבדיקה מלמדת אותנו מהו
ריכוז האשלגן בדם. אשלגן הוא היון החיובי העיקרי בנוזל שבתוך התאים, והוא אחראי על
שמירת המתח החשמלי בקרום התא. המטען החשמלי חיוני לפעילות העצבית בגוף, לפעילות
תאי השרירים (כולל שריר הלב) ולמעבר חומרים אל התאים ומהתאים החוצה. שינויים קטנים
בריכוז האשלגן יכולים לגרום להפרעות קצב בשריר הלב.

ערכי האשלגן נשמרים
בעיקר על ידי ההורמון אלדוסטרון, שמופרש על ידי בלוטת
האדרנל. האלדוסטרון גורם להפרשת אשלגן עודף אל מחוץ
לגוף דרך הכליות.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר יש חשד לשינויים
ברמת האשלגן. חשד כזה עשוי לעלות בעקבות נטילת תרופות משתנות המשפיעות על
המלחים בדם או במחלות הפוגעות בתפקוד הכליה.

מהם ערכי הנורמה?
5.2-3.7.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
סיבות שכיחות לאשלגן
נמוך: שימוש בתרופות משתנות או משלשלות באופן כרוני.

סיבות נוספות לאשלגן
נמוך: הקאות ממושכות, חוסר אשלגן בתפריט, היצרות של עורק הכליה ובמצבים פחות
שכיחים הפרשה מוגברת של ההורמון אלדוסטרון או של
ההורמון קורטיזול (תסמונת קושינג).

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
הסיבה השכיחה ביותר היא
אופן לקיחת הדם והיא כמובן טכנית וחסרת כל משמעות רפואית: כדוריות הדם האדומות
מתפוצצות במבחנה או במחט הלוקחת את הדם, והאשלגן המצוי בכמות גדולה בתוך התאים
משתחרר לנוזל החוץ תאי.

סיבות רפואיות: כשל
בתפקוד הכלייתי, שימוש בתרופות מסוימות, חבלה קשה עם פירוק של רקמת השריר ובאופן
נדיר – חוסר הפרשה של ההורמון אלדוסטרון.

7. בדיקת כלור (כלוריד – (Chloride

הבדיקה מלמדת אותנו מהו
ריכוז הכלוריד בדם. כלוריד הוא היון השלילי העיקרי בנוזל שמחוץ לתאים, ותפקידו
העיקרי הוא לשמור על האיזון החשמלי, בעיקר כנגד הנתרן.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
הפרעות באיזון הכלור
מלוות לרוב בהפרעות באיזון הנתרן.

מהם ערכי הנורמה?
106-96 mEq/L.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים מהנורמה
יכולים להיגרם בשתייה מוגזמת של מים, בכוויות, באי ספיקת לב ובבעיות בתפקוד הכליה.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה
יכולים להיגרם כתוצאה משלשולים ממושכים או בהפרעות כלייתיות.

 

8. בדיקת חלבון (פרוטאין  – (Protein

אלבומין הוא החלבון
העיקרי בדם והוא מיוצר ברובו בכבד. האלבומין אחראי על שמירת הלחץ האונקוטי בדם, והוא משמש גם כמוביל של מרכיבים שונים כגון
בילירובין, סידן ותרופות.

הבדיקה בודקת את ריכוז
החלבון או האלבומין בסרום – החלק הצלול בנוזל הדם.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר יש חשד לאיבוד
חלבון, כמו בבצקות מפושטות, בחשד לתת־ תזונה, במחלות
כליה או כבד.

מהם ערכי הנורמה?
5.4-3.4 g/dl.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים מהנורמה
יכולים להצביע על מחלות כבד, מחלות כליה, תת־תזונה או
מצבים של תת־ספיגה וכוויות.

 

 .9בדיקת סידן (קלציום(Calcium

הבדיקה בודקת את ריכוז
הסידן בסרום.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
הבדיקה נלקחת במצבים של
מחלות עצם, או בבעיות של איזון הסידן בדם על ידי בלוטת יותרת התריס או הכליות.

מהם ערכי הנורמה?
10.2-8.5  מיליגרם לדיציליטר.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים מהנורמה
יכולים להצביע על תת־פעילות של בלוטת יותרת התריס, אי
ספיקת כליות, תת־ספיגה, רככת וחוסר בוויטמין
D.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה
יכולים להצביע על פעילות מוגברת של בלוטת יותרת התריס ובמקרים פחות שכיחים על
הרעלת ויטמין D ומחלות עצם שונות.

 

10. בדיקת זרחן (פוספט (Phosphorus

זרחן (פוספט) דרוש כדי
להפיק אנרגיה מהאוכל שאנו אוכלים. כמו סידן, פוספט הוא מרכיב חשוב בעצמות הגוף,
ולצורך ספיגתו מהמעי נדרש ויטמין D. הבדיקה בודקת את רמת הפוספט בדם.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר יש בעיות בתפקוד
הכליה או לצורך ניטור רמת הפוספט בחולי דיאליזה.

מהם ערכי הנורמה?
4.5-3 
מיליגרם לדיציליטר.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
רמת הזרחן עולה:
• בעת תפקוד ליקוי של
הכליות.
• בעת מחסור בסידן או
במגנזיום.
• כאשר קיימת פגיעה
רצינית בשרירים.
• במקרים שבהם קיים עודף
בוויטמין D.
• במהלך זיהום חריף קשה.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
רמת זרחן נמוכה עשויה
להעיד על פעילות־יתר בבלוטת התריס או ביותרת התריס.
ערכים נמוכים מופיעים גם במחלות כליה, לאחר שתייה מופרזת של  אלכוהול ובמחלות
הגורמות לתת־ספיגה של מערכת העיכול.

 

11. בדיקת חומצה אורית
(חומצת שתן (Uric Acid

החומצה האורית מגיעה
מהמזון שאנו אוכלים ומפירוק התאים בגוף. הבדיקה בודקת את רמת החומצה האורית בדם.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
בדרך־כלל כאשר חושדים בגאוט (שיגדון) או כאשר יש אבנים בכליה כחלק מבירור הרכב האבנים,  או כאשר מקבלים טיפול כימותרפי או הקרנות.

מהם ערכי הנורמה?
גברים:
7-3.4 מיליגרם לדיציליטר.
נשים: 6-2.4
מיליגרם לדיציליטר.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים עלולים
להעיד על מחלת כבד חמורה או הרעלת מתכות. ערכים גבוהים של חומצה אורית ייתכנו
גם לאחר נטילת התרופה אלופורינול.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים יכולים
להופיע במקרים הבאים: לאחר נטילת תרופות משתנות כגון תיאזידים, אספירין,
רמות גבוהות של ויטמין
C וניאצין, רמות גבוהות של קפאין, צריכה מוגברת של
אלכוהול, צום ודיאטות עתירות חלבון.

 

12. בדיקת בילירובין כללי   – Bilirubin Total

הבילירובין משתחרר לזרם
הדם כאשר תאי הדם האדומים מתפרקים. הבילרובין מגיע
לכבד, שמשתמש בו לייצור מרה. באופן נורמלי, בדם יש רק כמות מועטה של בילירובין.
הבדיקה בודקת את רמת הבילירובין בדם.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
אם מבחינים בצבע עור
צהוב או בגוון צהוב בלחמיות העיניים, עשויים להמליץ על הבדיקה, כדי לברר אם מדובר
בצהבת.

מהם ערכי הנורמה?
1.2-0.1  מיליגרם לדיציליטר.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
הסיבה השכיחה ביותר היא
תסמונת גנטית המכונה ג’ילברט. מדובר במצב לא מסוכן
שאינו מזיק, וגורם לעלייה קלה של בילירובין במחלות חום ובצום.

ערכים גבוהים של
בילירובין עלולים להעיד גם על: ליקוי בתפקוד הכבד במחלות נגיפיות של הכבד
(הפטיטיס) או מחלות אחרות הפוגעות בתפקוד הכבד.

חסימה בדרכי המרה
מתאפיינת אך היא בערכים גבוהים מהנורמה. הבילירובין מופרש מהכבד אל דרכי המרה ומשם
למעי. כאשר יש חסימה בדרכי המרה, הבילירובין אינו יכול להתפנות למרה ואז רמתו עולה
בדם.

ערכים גבוהים של
בילירובין עשויים להצביע על פירוק מוגבר של תאי הדם.

13. בדיקת פוספטזה
בסיסית, פוספטזה אלקלית Alkaline, Phosphatase

בבדיקה זו מודדים את
הריכוז של פוספאטאז בסיסי בנסיוב הדם. אנזים זה מעורב
בתהליכי פירוק קשרים של זרחן (פוספט), תהליך חשוב בייצור האנרגיה. האנזים פעיל
בסביבה בסיסית ונמצא כמעט בכל הרקמות, אם כי בכל רקמה בכמות שונה: הוא נמצא בכמות
גדולה בכבד, בדרכי המרה ובעצמות. בכל רקמה קיים האנזים בצורה שונה במקצת, והצורות
השונות של האנזים מכונות איזואנזימים. כאשר יש פגיעה
בתאים, משתחרר מהם האנזים ורמתו בדם עולה.

בעצמות קשור אנזים זה
בבניית העצם, כך שבתהליך גדילה יש גם עליה של רמת האנזים בדם. רוב הפוספאטאז הבסיסי הנמצא בדם במצב נורמלי בא מהכבד ומהעצמות.

כאשר יש עליה ברמת הפופספאטאז הבסיסי בדם ולא ברור איזה איבר נפגע, עשוי הרופא
לבקש שימדדו את רמת האיזואנזימים השונים.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר חושדים במחלת כבד
או עצמות, או כדי לוודא שטיפולים שונים לא גורמים נזק לכבד.

מהם ערכי הנורמה?
120-30 
יחידות לליטר.

מה המשמעות של ערכים נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים מהנורמה
יכולים להיות במצבי תת־תזונה, באנמיה ובבעיות
הורמונליות.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה
יכולים להעיד על דלקות כבד נגיפיות, שתייה מוגזמת של אלכוהול, צריכת תרופות
מסוימות, הרעלות שונות, מחלות בדרכי המרה, מחלות עצמות ולהבדיל על הריון.

 

14.  בדיקת לקטאט דהידרוגנז  -LDH, Lactate Dehydrogenase

הבדיקה מלמדת אותנו מהי
רמת האנזים הנבדק בדם. האנזים נמצא בכל הרקמות בגוף ובמיוחד בלב, בכבד, בכליות,
בשרירים, במוח, בתאי הדם ובריאות. האנזים מסייע בהפיכה חזרה של לקטט ופירוואט לגלוקוז.

במאמץ גופני, השרירים
משתמשים בגלוקוז והופכים אותו ללקטט. הלקטט משוחרר לזרם הדם ובסופו של דבר מגיע לכבד. הכבד הופך את
הלקטט בחזרה לגלוקוז ומשחרר אותו לזרם הדם. מזרם הדם,
הגלוקוז מגיע לרקמות שונות בגוף ומשמש לצרכי אנרגיה. הבדיקה בודקת את רמת האנזים
בדם.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
בדרך־כלל כאשר עולה חשד לאנמיה המוליטית,
מצב שבו כדוריות הדם האדומות נהרסות.

מהם ערכי הנורמה?
 190-100 יחידות לליטר.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
הסיבה השכיחה ביותר
לערכים גבוהים מהנורמה היא אופן לקיחת הדם והיא טכנית וחסרת משמעות מבחינת רפואית.
היא נובעת מכך שתאי הדם האדומים מתפוצצים לעתים במבחנה או במחט הלוקחת את הדם.
במצב כזה אין משמעות לערך הגבוה המתקבל.

ערכים גבוהים מהנורמה,
שלהם יש משמעות רפואית, יכולים להופיע במצבים הבאים:

• אירוע מוחי.
• אוטם לב.
• אנמיה המוליטית.
• מחלות כבד.
• פגיעות שונות בשריר.

 

 .15 בדיקת אנזימי כבד א –GOT, SGOT,  Glutamate
Oxaloacetate Transaminase,  AST, Aspartate Aminotransferase

האנזים מצוי בכבד,
בשרירים (כולל שריר הלב) ובתאי הדם האדומים. האנזים משוחרר לדם, כאשר תאים שמכילים
אותו נפגעים. הבדיקה בודקת את ריכוז האנזים בדם.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
בדרך־כלל כאשר יש חשד למחלת כבד, או כדי לוודא שנטילת
תרופות מסוימות לא משפיעה לרעה על תפקוד הכבד.

מהם ערכי הנורמה?
35-0 
יחידות לליטר.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה
ייתכנו במצבים הבאים:

• מחלות כבד נגיפיות
(צהבת נגיפית, מחלת הנשיקה ועוד).
• מחלות כבד שונות –
תורשתיות ואוטו־אימוניות.
• מחלות בדרכי מרה.
• רעלים שמצטברים בכבד
(אלכוהול).
• נזקים שונים לשרירים.
• מחלות לב.
• מחלות כליה.
• המוליזה של תאי הדם
האדומים.
• נטילת תרופות שונות –
במיוחד תרופות להורדת הכולסטרול, אקמול במינון גבוה, תרופות אנטי־פטרייתיות, אספירין וסוגי אנטיביוטיקה שונים.

גם אם תוצאות הבדיקה
מראות ערכים גבוהים מהנורמה, עדיין אין פירוש הדבר שקיימים אצלכם אחת המחלות או
המצבים המצוינים, ולכן יש לפנות להמשך הבירור הרפואי אל הרופא או הרופאה המטפלים.

 .16 בדיקת אנזימי כבד ב – ')GPT ,SGPT, Glutamate Pirovate
Transaminase
ALT, Alanine Aminotransferase

האנזים מצוי בעיקר בכבד
והוא משוחרר לדם, כאשר תאים שמכילים אותו נפגעים. הבדיקה בודקת את ריכוז האנזים
בדם.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
בדרך כלל כאשר חושדים
במחלת כבד, או כדי לוודא שנטילת תרופות מסוימות אינן משפיעות לרעה על תפקוד הכבד.

מהם ערכי הנורמה?
35-0  יחידות לליטר.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה
ייתכנו במצבים הבאים:

מחלות כבד נגיפיות
(צהבת נגיפית, מחלת הנשיקה ועוד).
מחלות כבד שונות –
תורשתיות ואוטו-אימוניות.
מחלות בדרכי מרה.
רעלים שמצטברים בכבד
(אלכוהול).
נטילת תרופות שונות –
במיוחד תרופות להורדת הכולסטרול, אקמול במינון גבוה, תרופות אנטי־פטרייתיות,
אספירין, וסוגי אנטיביוטיקה שונים.

 

17. בדיקת אנזימי כבד ג – GGT, Gamma Glutamyl Transpeptidase
האנזים מרוכז במיוחד
בכבד, בדרכי המרה ובכליות. הבדיקה בודקת את רמת האנזים בדם.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
כאשר עולה חשד למחלה
בכבד או בדרכי המרה, או כדי לוודא שנטילת תרופות מסוימות אינן משפיעות לרעה על
תפקוד הכבד. הבדיקה נותנת מידע בשילוב עם האנזים ALP. הרמה של ALP עולה במחלת כבד, דרכי מרה ועצמות. כאשר
GGT תקין ו־ALP גבוה ניתן להסיק שהבעיה הרפואית היא בעצמות ולא בכבד.

מהם ערכי הנורמה?
51-0 
יחידות לליטר.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה
ייתכנו במצבים הבאים:

• מחלות כבד נגיפיות (צהבת נגיפית, מחלת הנשיקה
ועוד).
• מחלות כבד שונות –
תורשתיות ואוטו־אימוניות.
• מחלות בדרכי מרה.
• רעלים שמצטברים בכבד
(אלכוהול).
• נטילת תרופות שונות-
במיוחד תרופות להורדת הכולסטרול, אקמול במינון גבוה, תרופות אנטי פטרייתיות,
אספירין וסוגי אנטיביוטיקה שונים.

18 . בדיקת אלבומין  – Albumin

בבדיקה זו בודקים את
רמת האלבומין בנסיוב הדם. אלבומין, חלבון הדם החשוב ביותר, נוצר בכבד ותפקידו
העיקרי לשמור על נפח תקין של נוזלים בכלי הדם. ירידה בריכוז האלבומין בדם גורמת
לבריחת נוזלים לנוזל החוץ תאי ועקב כך לבצקות. מלבד זאת, מסייע האלבומין בהעברת
חומרים כימיים שונים כמו הורמונים, סידן ותרופות בזרם הדם.

19. בדיקת קרֵאטין פוספוקינאז  – CK, Creatine  Kinase

בבדיקה זו בודקים את
הריכוז של האנזים קרֵאטין פוספוקינאז
בנסיוב הדם. אנזים זה נמצא בעיקר בשרירים ובשריר הלב. לאנזים חשיבות רבה ביצירת
אנרגיה בשריר. כאשר נהרס שריר רגיל או שריר הלב, ה־CPK דולף מהשריר ההרוס ורמת האנזים עולה בדם. בדרך כלל נמצאת רמת
האנזים ביחס ישר לעוצמת ההרס. לאנזים צורה שונה במקצת בשריר ובלב. בשריר מכונה
האנזים MM ואילו בלב MB. בנוסף, נמצא האנזים בכמות מסוימת גם במוח ושם
הוא מכונה BB.

כאשר יש עלייה ברמה
הכללית של האנזים, מודדים את הצורות השונות (המכונות איזואנזימים).
כאשר רמת ה־CPK-MB גבוהה בחמישה אחוזים מרמת האנזים הכללי, מורה
הדבר על נזק בשריר הלב.

לאחר מאמץ ניכר, כמו
ריצה או אימון מאומץ, עולה רמת ה־CPK הכללית,
אבל אז תהייה מרבית העליה באיזואנזים
MM.

 

20. בדיקת ברזל  – Iron

בבדיקה זו בודקים את
רמת הברזל בנסיוב. הברזל חיוני ליצירת ההמוגלובין, החלבון הנושא את החמצן בדם,
וליצירת אנזימים רבים אחרים. רוב הברזל מגיע לגוף מהתזונה, וחלקו הקטן מפירוק תאי
דם אדומים. הברזל נישא לרקמות הגוף השונות כשהוא קשור לחלבון הטרנספרין.
בגוף מאוחסן הברזל כפריטין בכבד, בטחול, ובמוח העצם.
מקצת מהברזל מגיע כשהוא מחומצן למוח העצם, ושם מיוצר ההמוגלובין שנמצא בתאי הדם
האדומים. ההמוגלובין הוא גם זה שנותן לדם את צבעו האדום.

רמת הברזל נמוכה בדרך
כלל כתוצאה מתזונה לא מספקת או עלייה בצריכה (כמו בהריון) או איבוד דם בעקבות
דימום. רמת ברזל גבוהה מדי עלולה לגרום להופעתה של מחלת המוסידרוזיס
(Hemosiderosis), הנובעת משקיעה עודפת של ברזל ברקמות הגוף. המחלה
עשוייה לנבוע ממתן ערויי
ברזל מרובים ועלולה לגרום נזק ברקמות ובעיקר בכבד ובלב.

21. בדיקת בילירובין כללי  – Bilirubin Total

הבדיקה בודקת את רמת
הבילירובין בדם. הבילירובין משתחרר לזרם הדם כאשר תאי הדם האדומים מתפרקים. הבילרובין מגיע לכבד, שמשתמש בו לייצור מרה. באופן נורמלי,
בדם יש רק כמות מועטה של בילירובין.

מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?
החשד מתעורר כאשר
מבחינים בצבע עור צהוב או בגוון צהוב בלחמיות העיניים. השינוי הזה מכונה צהבת.

מהם ערכי הנורמה?
1.2-0.1  מיליגרם לדיציליטר.

מה המשמעות של ערכים גבוהים מהנורמה?
הסיבה השכיחה ביותר היא
תסמונת גנטית המכונה ג’ילברט. מדובר במצב לא מסוכן
שאינו מזיק, וגורם לעלייה קלה של בילירובין במחלות חום ובצום.

ערכים גבוהים של
בילירובין עלולים להעיד גם על:
• ליקוי בתפקוד הכבד
במחלות נגיפיות של הכבד (הפטיטיס) או מחלות אחרות הפוגעות בתפקוד הכבד.

• חסימה בדרכי המרה מתאפיינת: הבילירובין מופרש
מהכבד אל דרכי המרה ומשם למעי. כאשר יש חסימה בדרכי המרה, הבילירובין אינו יכול
להתפנות למרה ואז רמתו עולה בדם.

• בעיות בתאי הדם: כאשר פירוק תאי הדם מוגבר
מסיבות שונות, רמתם בדם עולה.

22. בדיקת ההמוגלובין המסוכר  – Hb A1C

זוהי בדיקת דם
המשקפת את רמת הסוכר (גלוקוז) הממוצעת בדם במשך החודשיים עד שלושת החודשים שקדמו
לבדיקה. המוגלובין הוא חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים. הסוכר שבדם נקשר למולקולת
ההמוגלובין, וזו הופכת להיות מולקולת המוגלובין מסוכרר.

ככל שרמת הסוכר בדם
גבוהה יותר, יותר מולקולות סוכר נקשרות למולקולות המוגלובין. תאי הדם האדומים בגוף
מתחדשים בכל שלושה חודשים בערך, ולכן רמת ההמוגלובין המסוכרר בתאי הדם משקפת את
רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה.

רמת הנורמה
5.7%-4%.

23.
בדיקת ויטמין  B12

בבדיקה זו בודקים מהי
הרמה של ויטמין B12 בנסיוב. ויטמין B12 חיוני לחלוקת התא. חוסר בוויטמין זה עשוי לפגוע
בייצור תאי דם, בתאים של מערכת העיכול ובתאי המעטפת של העצבים.

מהם המקורות הטבעיים של ויטמין B12?
ויטמין
B12 נמצא בעיקר במוצרים
הבאים מבעלי חיים כמו בשר, ביצים וחלב. לכן חוסר בוויטמין נצפה לעתים קרובות בקרב צמחונים.
לאחר בליעת הוויטמין,
הוא נקשר לגורם המכונה Intrinsic Factor המיוצר בקיבה ונספג במעי הדק (בחלק המכונה המעי
העקום – ileum). פגיעה בקיבה (ובעיקר הפרעה בייצור ה-Intrinsic
Factor) ופגיעה באזור הספיגה
במעי העקום עשויים לגרום להפרעה בספיגת הוויטמין ולגרום לחוסר בוויטמין.

מהם המאפיינים של חוסר בוויטמין B12?
חוסר בוויטמין B12 הוא אחת משתי הסיבות הנפוצות לאנמיה מגאלובלסטית
(אנמיה שבה התאים האדומים גדולים מהרגיל). חוסר בוויטמין B122 מאופיין בחולשה, חיוורון ודפיקות לב הנובעות
מאנמיה, תחושת צריבה, תחושה של נמלים בגפיים כתוצאה מפגיעה במעטפת העצבים והפרעה
עיכולית, כולל הפרעה בספיגת ויטמין B12 עקב הפגיעה ברירית של מערכת העיכול. חוסר ממושך
בוויטמין B12 עלול לגרום לפגיעות עצביות ומוחיות נרחבות. במקרים מסוימים קיים
חוסר בוויטמין B12 עם רמה תקינה בדם, וקיימות דרכים נוספות לגלות חוסר.

מתן ויטמין
B12 עשוי להביא להיעלמות
תופעות אלו, אולם אם הוויטמין ניתן מאוחר מדי יש סיכוי שהפגיעה במערכת העצבים תהיה
בלתי הפיכה.

24. בדיקת ויטמין
D

הבדיקה בודקת את רמת ויטמין D. ויטמין D מסייע לשמירת רמת הסידן בדם, כיוון שהוא מגביר
את ספיגת הסידן מהמזון ומפחית אובדן סידן בשתן.

מהם המקורות לוויטמין D ?
אור השמש הוא המקור
הטוב ביותר של ויטמין D. קרני השמש מסוג האולטרה־סגול הופכות
כולסטרול הנמצא בעור לוויטמין D. ניתן גם לקבל את הוויטמין באכילה של מוצרי חלב,
דגים שמנים (סרדינים, דג מלוח, סלמון וטונה). גם כבד וחלמון ביצה הם מקורות טובים
של ויטמין D.

מה הקשר בין חוסר בוויטמין D למחלות?
קיימים מחקרים המראים
קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לסוכרת, מחלות אוטו־אימוניות (בהן מערכת החיסון
תוקפת את הגוף, כגון זאבת)
וסוגים מסוימים של
גידולים.

מה מאפיין עודף בוויטמיןD  ?
עודף בוויטמין
D הוא נדיר ביותר כי יש
לצרוך כמויות עצומות. עודף זה גורם במקרים קיצוניים ליתר לחץ דם, חולשה, עלייה
ברמת הסידן בדם (היפרקלצמיה), אבנים בכליות וירידה
ביכולת הריכוז. ישנן מחלות שגורמות לעודף ויטמין D כגון: פעילות־יתר
של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) או מחלות
היווצרות גרנולומות כגון שחפת או  סרקואידוזיס.

מה מאפיין חוסר בוויטמין D ?
חוסר כלשהו בוויטמין
D נפוץ מאוד באוכלוסיית
המבוגרים והילדים כאחד. הדבר נובע ככל הנראה מירידה בחשיפה לשמש והשימוש הגובר
במסנני קרינה בשנים האחרונות וגם עקב העלייה במודעות לסכנות הבריאותיות שיש בחשיפה
מוגברת לשמש, כגון עלייה בסיכון לסרטן העור. סיבות נוספות כוללות חסרים תזונתיים
או מחלות במערכת העיכול, שמקטינות את היכולת לספוג את הוויטמין. בנוסף, במבוגרים
יש ירידה ביכולת הכליות להפוך את ויטמין D לחומר פעיל.

 

25. בדיקת אנזים  G-6-PD

האנזים
G6PD נמצא בכל תאי הגוף
ותפקידו להגן מפני נזקי חמצון, הנגרמים בחילוף החומרים. אנזים זה חשוב במיוחד
לתפקוד התקין של כדוריות הדם האדומות. הפרעת תפקוד או חסרבאנזים
G6PD הוא הבעיה האנזימטית
התורשתית הנפוצה ביותר בעולם ויותר מ־400 מיליון אנשים ברחבי העולם לוקים בה. מקור
ההפרעה הוא באחד הגנים שיושבים על כרומוזום X .

בישראל אנחנו שומעים
לעתים קרובות על הטיפוס הים־תיכוני של המחלה והוא ידוע
גם בשם העממי "אלרגיה לאכילת פול". חסר באנזים G6PD נפוץ בשיעור גבוה יותר בקרב יוצאי כורדיסטאן וצפון עיראק, אך הבעיה מוכרת גם בעדות נוספות.

26.
בדיקת ליתיום  – Lithium

בבדיקה זו בודקים את רמת הליתיום בדם. ליתיום הוא מלח המשמש לייצוב
מצב הרוח בחולים הסובלים ממחלה דו־קוטבית
(מאניה
דיפרסיה), לטיפול במניה ולחיזוק השפעת תרופות נוגדות
דיכאון ונוגדות פסיכוזה.

רמה נמוכה מדי של
התרופה עשויה לגרום לאיבוד השפעתה הטיפולית, ורמה גבוהה מדי עלולה לגרום לתופעות
רעילות, כאשר המרחק בין רמה יעילה לרמה רעילה הוא קטן. תסמינים אופייניים להרעלת
ליתיום כוללים: רעד, בחילה, הקאה, בלבול, עווית שרירים, ניסטגמוס
והפרעות בתפקוד הכליות. הליתיום אינו מצוי בדם, אם לא נטלו אותו כתרופה.

27. בדיקת חומצה פולית  – Folic Acid

המאגרים של חומצה פולית בגוף קטנים יחסית, ולכן מחסור בתזונה יביא
בזמן קצר לחוסר בחומצה פולית, בייחוד בתקופת
ההריון שבמהלכה הדרישה לחומצה זו עולה. בתופעה דומה ניתן לצפות
בקשישים ובאלכוהוליסטים. חוסר בחומצה פולית מתאפיין באנמיה מגאלובלסטית.
נהוג למדוד את הרמה של חומצה פולית יחד עם הרמה של ויטמין B12. רמה גבוהה של הוויטמין אינה גורמת לנזק או
לתופעות קליניות, אולם רמה נמוכה עלולה לגרום לאנמיה, ולירידה במספר תאי הדם
הלבנים והטסיות.